<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' מו"ק</h1>
<h2>דף יא:</h2>
גרסינן בפ' אלו [הן] הגולי' א' רב יהוד' א' רב נדוי על תנאי אפי' מעצמו צריך הפרה מנלן מיהוד' דכת' אם לא הביאותיו אליך וגו'. וא' ר' (שמעו') [שמואל] בר נחמני [א"ר יונתן] מאי דכת' יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה כל אותן מ' שני' שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון עד שעמד משה וביקש רחמים עליה'. א' לפניו רש"ע מי גרם לראובן שיודה יהודה וזאת ליהודה שמע י"י קול יהודה לשפא על אבריה וגו'. והא דאיצטריך הפרה משום דלא קיימיה לתנאיה דהא לא אהדריה לבנימן ולא אוקמיה קמיה אבוה. תדע דהא כת' [בראשית מ"ה] ויפג לבו וגו' ולא קא משייל לבנימן מכלל דלא סליק(ו) בהדייהו. רבי' אפרים ז"ל כתב הכי. וגרסי' בנדרים בפ"ק [ז' ע"ב] נדהו בפניו וכו' וכו'.
